אם ה' שלם, כיצד התעורר בו רצון להיטיב?
השאלה
זה זמן רב מציקה לי השאלה המפורסמת שאם לכאורה הקב"ה ברא את העולם בשביל להיטיב אז זה אומר שחסר לו משהו, והרי הוא שלימות. אני מבין שיש הבדל בין צורך לרצון, ואני גם חושב שכהורה לילדים אני חווה את זה שאני רוצה להיטיב לילדי גם מבלי שאני צריך מהם משהו. ועדיין אני לא מבין איפה המקום של הרצון הזה שגרם לקב"ה לברוא את העולם עד כמה שהוא לא חסר כלום, והרי לפני בריאת העולם הוא היה שלם, ומה שייך שהתעורר בו הרצון להיטיב כדבר נוסף על שלימותו.
תשובת הרב
החלוקה בין רצון לצורך היא חלוקה מאד יסודית. אדם הפועל מתוך צורך, מביא לידי ביטוי חולשה אנושית. חולשה טבעית, נורמלית, שבוודאי אין בה רע, אבל חולשה. ולכן כלפי אלוקים, איננו יכולים לדבר על צורך. פעולה מתוך רצון יכולה להיות ביטוי של ערך, או של רגש נכון, רגש שיש בו ערך, והיא מבטאת בזה את צלם האלוקים אשר בקרבו. וגם כלפי אלוקים בעצמו אנו יכולים לייחס פעולות של ערך. הפסיכולוגיה המודרנית (בחלק מן האסכולות) מצמצמת ומוחקת את הפער בין צרכים לערכים, וזו אחת מנקודות התורפה שלה. אפילו לרצון החיים הם קוראים אינסטינקט.
יש לכם שאלה?
אפשר לשלוח שאלה לרב, והתשובה תגיע במייל.
