במה שונה יצחק מאברהם ומיעקב, ומדוע התורה מקצרת בו?
השאלה
עיקר מה שהתורה מספרת על יצחק אבינו כשהוא לעצמו הוא שאינו יורד מצרימה, ושהוא מתעסק עם אבימלך ועם רועי גרר. מה התורה רוצה ללמדנו בכך? ומדוע אין בתורה ניסיונות, מעשים מיוחדים או גילויים מיוחדים של יצחק, כפי שהיא מאריכה באברהם וביעקב? ובכלל, ההבדלים בין האבות הם בסיס להתעמקות רחבה.
תשובת הרב
נלע"ד שאברהם הופקד על בירור וביסוס האמונה הנכונה, ולכן כל עבודתו היא בניסיונות על נאמנות לערכים. יצחק עניינו ללכת בדרכי אביו ולא לסטות מהם, ולכן הודגשה בו השלילה - אל תרדה מצרימה. יעקב הוא היורד לגלות ונלחם שם על עצם הקיום, בגשם וברוח, וחוזר משם לגאולה. הדבר ניכר בדיבור הראשון שיש לכל אחד עם הקב"ה. לאברהם - לך לך מארצך אל הארץ. ליצחק - גור בארץ הזאת, ליעקב - לך לחרן, והשיבותיך. נראה שאברהם הוא בעיקר מעשה אבות סימן לבנים לתקופת האבות ולגלות מצרים. מיציאת מצרים זה כנגד יצחק עד החורבן הראשון. יעקב מהחורבן הראשון עד הגאולה העתידה. ואוסיף רק שאל יהיה חלק של יצחק קל בעינינו, שהרי את תקופת אברהם עברו ישראל בהצלחה. גם את הגלות נראה שהצלחנו למעלה מן המשוער. ואילו הניסיון של תקופת יצחק היה קשה מדי עבורנו. כמובן שזהו מבנה שצריך השלמה והרחבה.
יש לכם שאלה?
אפשר לשלוח שאלה לרב, והתשובה תגיע במייל.
