במה שונה לימוד תורה מלימוד מדעים?
השאלה
מה ההבדל בתפיסה הפילוסופית/אמונית/חכמתית בין לימוד תורה כגון: תנ"ך, גמרא, מדרשים, הלכות, מוסר, אמונה לבין לימודי מדעים מדוייקים כגון: מתמטיקה, פיסיקה, מדעי המחשב, אלקטרוניקה, חשמל וכו'? הרי גם למדען שלומד מחשבים יש "סיפוק" מסוים כאשר הוא מגיע לתוצאות או לגילויים מפתיעים בתופעות שטבע הבורא בטבע. מה ההבדל בין שני הגישות הללו?
תשובת הרב
הסיפוק שיש לאדם מלימוד תורה, הוא בונוס. תוצאה חיובית ומועילה. הוא איננו המטרה העיקרית של הלימוד. מטרת לימוד תורה היא לדעת, להבין ולהרגיש את דבר ד'. את מה שהקב"ה אומר לנו. מה הוא רוצה שנעשה, איך הוא רוצה שנחיה, ומה הוא מרגיש וחושב על עולמנו. זוהי החוויה המרכזית בלימוד תורה, שכמובן אינה שייכת לשום חכמה אחרת. מטרת התורה היא לחנך אותנו, לעצב את אישיותנו. לימוד שאיננו מכוון לזה, הוא בבחינת המאור שבה מחזירו למוטב, אבל איננו לימוד תורה במובן המלא. הדבר דומה למכתב שאדם מקבל מהוריו או מאשתו, האם הוא נהנה מהכשרון ומהיופי הספרותי? גם. אבל זה לא הנושא העיקרי.
יש לכם שאלה?
אפשר לשלוח שאלה לרב, והתשובה תגיע במייל.
