"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה": מה גדול ממה?
השאלה
נשאלתי על מאמר חז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" (קידושין מ ע"ב): "תלמוד גדול או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול, נענה ר"ע ואמר: תלמוד גדול, נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה". לכאורה מן הנימוק משמע שהמעשה חשוב, והמסקנה היא כעין פשרה בין שתי הדעות; אלא שרגילים לזכור רק שנמנו ש"תלמוד גדול". יש מי שפירש שגדולת התלמוד היא בכך שהוא מחבר בין הלימוד הרוחני הגבוה למעשה הגשמי. אבל לעניות דעתי אין הדברים יוצאים מידי פשוטם. והרמב"ם (הלכות תלמוד תורה פ"ג ה"ג) כתב: "אין לך מצוה בכל המצות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה אלא תלמוד תורה כנגד כל המצות כולן שהתלמוד מביא לידי מעשה, לפיכך התלמוד קודם למעשה בכל מקום". כיצד נכון להבין את המאמר?
תשובת הרב
רש"י הבין את מאמר חז"ל כדבריך, וזה בהחלט אפשרות. אבל הרמב"ם הבין אחרת, וזה מצטרף להרבה דברי חז"ל בשבח התורה. ולדעתי כוונת הרמב"ם שלימוד התורה מביא לתיקון האדם יותר מן המעשה.
יש לכם שאלה?
אפשר לשלוח שאלה לרב, והתשובה תגיע במייל.
