למה כל בחור בישיבה לומד באותה דרך, אם אנשים כל כך שונים זה מזה?

ברור שיש הבדלים בין בני אדם בחלקם בתורה, ואנחנו רואים גדולי ישראל שונים זה מזה, ואין לנו ספק שכולם גדולים. אפשר להעמיד מול עינינו את רש"י מול הרמב"ם, ואת שניהם מול רבי יהודה הלוי. ובכל זאת המסגרת העיקרית של הישיבות אמורה להתמקד בדרך אחת, וזה משלוש סיבות.

מערכת באשר היא מערכת צריכה מיקוד וכיוון. אנשי הצוות אמורים להיות מורי דרך, וקשה שהם יכוונו בלי כיוון (זהו שיקול פרקטי, ויש ישיבות שמצליחות להתעלות מעליו, אם מעט ואם הרבה).

כנראה יש איזשהו בסיס שרוב האנשים צריכים אותו, ולכן הישיבות מתמקדות בו (זה כמו שכל התלמידים במערכת החינוך צריכים לדעת לוח הכפל).

יש הנחה, שהיא נכונה במידה מסוימת, שהשלב בחיים שבו נכון שתתעצב המיוחדות של האדם הוא בגיל מבוגר יותר.

לפעמים המערכת נהיית יותר מדי קיצונית והיא שוללת כל מיוחדות, ולפעמים היא נבונה יותר ומגלה גמישות, בלי לנגוע בשדרה המרכזית.