מה שורשו של עמלק, ומדוע האמונה בטוב מוציאה אותו מכליו?
השאלה
למדתי את השיעור בעניין עמלק ולא זכיתי להבין את שורש עניינו. נאמר שם שעמלק אינו מאמין בשלום ובהידברות, ואינו מאמין שהעולם הולך אל סוף טוב. לכאורה אלו שתי נקודות שאינן תלויות זו בזו: גם כופר יכול להאמין בעולם טוב. ועוד, איזה עיקרון יש בכך שאינו מאמין בשלום? הרב אמר שכאשר עמלק רואה יהודי המאמין בשלום, הדבר מוציא אותו מכליו. מה אכפת לו? הרי לחיות בכוח הוא אילוץ, ולא עיקרון.
תשובת הרב
טוב העולם תלוי מאד בשאלת הבריאה. משום שאם העולם נהיה במקרה, סביר להניח שהוא יהיה מבוסס על כוח ועל יכולת, ולא על ערכים ומוסר. אם אלוקים, שהוא הטוב המוחלט, ברא את העולם, סביר להניח, ואפילו מוכרח, שהעולם, ובעיקר האדם, מייצגים את הטוב האלוקי, ולכן הטוב שבהם הוא המרכזי והעיקרי, ובוודאי יכול לנצח את הרע. בוודאי יש אנשים אתאיסטים שמאמינים בטוב. אבל זו אמונה שאין לה בסיס רציני, משום שזו אמונה תמימה. מניין אתה לוקח את העיקרון של הטוב? עמלק יכול להסביר לעצמו שהמאמין ההוא, הוא נאיבי. היהודי המאמין, שמציג את החזון להעמיד חברה שמבוססת על הטוב, מוציא את עמלק מהכלים, משום שהיהודי הזה שולל את יסודות המציאות של עמלק.
יש לכם שאלה?
אפשר לשלוח שאלה לרב, והתשובה תגיע במייל.
