מדוע המוות רע, אם הנשמה ממשיכה להתקיים?
השאלה
כמה פעמים הרב התייחס לסוגית המוות, והוכיח מכמה מקורות שהמוות הוא שלילי ולא רצוי. והרב גם התייחס לשאלה, שלכאורה אם מאמינים באמת בעולם הנשמות, אז המוות הוא רק מעבר בין חדר לחדר, וממילא אין בו ממש. והרב ענה על כך (לפי הבנתי), שעולם הנשמות מנותק מאתנו, והחוויה הבסיסית שלנו היא העולם הזה.
ועדיין איני מבין, לכאורה אם אנחנו באמת מאמינים שקיים עולם שלם של נשמות, והחיים לא באמת נגמרים, אז גם אם אנחנו לא חווים את העולם ההוא, עדיין לא ברור מה כ"כ גרוע במוות. סוף סוף, הנשמות קיימות. מלבד זאת, לכאורה ניתן כן לחוות את עולם הנשמות, ע"י קריאה ולימוד ודמיון.
תשובת הרב
בלי ספק ידוע לנו מרבותינו שהנשמות מתקיימות לאחר המוות, ונשמות הצדיקים מתענגות שם. אבל כל המציאות של המוות היא תולדה של החטא והעונש, ובלעדי זאת האדם היה חי בגופו לנצח. גם אחרי שנגזרה גזירה, האדם מחכה לחזרה לחיים בתחיית המתים.
יש לכם שאלה?
אפשר לשלוח שאלה לרב, והתשובה תגיע במייל.
