האם השבת נכללת ב"מועדי ה'"?
השאלה
השאלה בפסוקים שבפרשת המועדות: "דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא לה' בכל מושבתיכם. אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם". לכאורה "מועדי ה'" ו"מקראי קודש" אינם מילים נרדפות: הפסוק אומר שהמועדים הם שייקראו מקראי קודש. ששת ימי המעשה ודאי אינם בכלל המועדים; אם כן, מניין שהשבת בכללם? ואם מפני שהיא "מקרא קודש", הרי אין זה פירושו של "מועד". נמצא לכאורה שהתורה אינה קוראת לשבת מועד כלל, אלא כפי ששמעתי: התורה מקדימה את הסדר הקבוע, שישה ימי חול ושבת, ועליו באים המועדים, זמנים החורגים מן הסדר הזה.
תשובת הרב
לכאורה, משמעות הפסוק היא שיש כאן רשימת מועדים שצריכים לקרוא אותם 'מקרא קודש'. כמובן אין אלו שתי מילים נרדפות, אבל ברור שבמועדים צריכים לנהוג מקרא קודש. אין לשאול מששת ימי החול, משום שהם מופיעים כאן כדי ליצור את השבת. והשבת היא מועד, לכאורה. כמו שכל ימי הספירה אינם מועד, אבל הם יוצרים את המועד שביום החמישים. כך לכאורה נראה.
יש לכם שאלה?
אפשר לשלוח שאלה לרב, והתשובה תגיע במייל.
