מדוע איננו רואים בחיינו את הברכות והקללות שהתורה מבטיחה?
השאלה
בהרבה מקומות התורה מבטיחה ברכה וקללה, שפע או מחסור, כתנאי לשמירת התורה. שאלת "צדיק ורע לו" היא שאלה גדולה, שכבר שאל אותה איוב, והרב האריך בה במאמר "אמונת הייחוד". שאלתי אחרת: במציאות חיינו איננו רואים את הברכה והקללה בצורה ברורה. והרי התורה מדברת לאורך כל חמישה חומשי תורה דווקא בברכה הגשמית: "ונתתי מטר ארצכם בעיתו", "ונתתי שלום בארץ", "וברכך והרבך... פרי אדמתך", ועוד. מדוע התורה משתמשת בהבטחות שאי אפשר לראות בעין? אחדד: אין השאלה על הנהגת הבורא, המופלאה מאיתנו, אלא על פשוטו של מקרא. מה כוונת הפסוקים, אם בחיינו איננו רואים שהם מתקיימים כפי שמבין אותם אדם פשוט?
תשובת הרב
הניסוח של השאלה שלכם הוא טוב מאד, משום שהוא מתמקד במשמעות הכתוב בתורה, ולזה חייבת להיות תשובה. יש שתי אפשרויות להתמודד עם שאלתכם, מדוע כתוב כך בתורה.
א. התורה תיארה עולם שבו הקשר בין ה' לישראל הוא גלוי, והשכינה שרויה בישראל, ובמצב כזה המציאות ברובה הגדול היא כמו שכתוב בתורה. אנחנו חיים בגלות ובהסתר פנים, ולכן איננו רואים את הכתוב בתורה.
ב. הכתוב בתורה מייצג את העיקרון, ואיך הדברים צריכים להיראות. כך אנחנו למדים מה ראוי לבוא על החטא, למרות ששיקולים רבים גורמים שזה לא מתרחש במציאות. מלבד זאת, אני מאמין שבדרך כלל צדיק וטוב לו ורשע ורע לו, אם כי לא בצורה שהתורה כותבת. המעשים הטובים מובילים לתיקון האדם ולחיים טובים.
יש לכם שאלה?
אפשר לשלוח שאלה לרב, והתשובה תגיע במייל.
