מה יסוד הבריאה: הדין, או הרחמים?
השאלה
דברי הרב בסוף השיעור בעניין דין ורחמים היו עבורי חידוש גדול, לאור מה שחונכתי עליו: שהעולם נברא במידת הדין, ושיתוף מידת הרחמים בא לקיים את הדין ולא להחליפו. גם בעיניי מידת הדין היא יסוד גדול בעולמנו: "רוצה אדם בקב שלו", "נהמא דכיסופא", "הנהנה מיגיע כפיו", העדפת ההלוואה על מתנת חינם, ועוד. וכך מורה גם סדר הימים הנוראים: תחילה יום הדין, ורק אחריו, מתוך הכרה שאין אפשרות לעמוד בדין, בא יום הכיפורים של מידת הרחמים. אם כן, האם אין מידת הדין היסוד, והרחמים רק מידה המאפשרת את קיומו?
תשובת הרב
אין שום ספק שיסוד המציאות הוא הדין. הדין הוא זה שמעמיד את האדם כמציאות בפני עצמה, וכפרטנר אמיתי לבורא עולם. מציאות בלי דין (אם קיימת כזו), היא בלתי שפויה בעליל. אבל, הדין אינו חייב להתקיים בשביל להפיק את תועלתו. די בזה שהוא מעמיד את האדם בהבנה שהוא חטא, וזקוק לרחמים.
יש לכם שאלה?
אפשר לשלוח שאלה לרב, והתשובה תגיע במייל.
