שאלה:
שלום וברכה, רציתי לשתף את הרב בנושא שמעסיק אותי לא מעט.
אני בן 29 בוגר ישיבות וברוך השם למדתי היטב בנערותי.
בשנים האחרונות אני עוסק לפרנסתי, במקצוע העבודה הסוציאלית על שלל הסתעפויותיה ( נוער, הורות, טיפול רגשי ןעוד). שמתי לב שעם השנים ובפרט עם ההתקדמות המקצועית שלי אני פחות נמשך ללימודי גמרא ויותר נמשך ללימודי השקפה ופילוסופיה יהודית ועיסוק בסוגיות שיותר מענינות אותי ( תנ"ך ועוד).
אבל בכל אופן אני מוצא את עצמי נלחם בסוג של קול פנימי שמוביל אותי חזרה ללימודי גמרא. וכאן אני שואל מה המטרה בלימודי גמרא למה אני אמור לדעת סוגיות סבוכות בפרק חלון שלא רלוונטים בכהוא זה לחיי האישיים, למה לא מספיק שאדע היטב את שולחן ערוך אורח חיים ומקצת יורה דעה, ואת השאלות הסבוכות בדיני ממונות ושאר הנושאים נשאיר למורי ההוראה שמתמחים בכך, מה שישאיר לי זמן להעמקה בסוגיות בהלכה רלוונטית ובהשקפה יהודית שיהפכו אותי ליהודי יותר טוב שמחובר באופן פנימי לאלוקים.
אשמח לעזרה בהבנה תודה רבה ושבוע טוב
תשובה:
… היקר, שאלתך מטרידה היום צעירים ומבוגרים רבים, ומן הראוי להתייחס אליה בהרחבה.
בכמה וכמה שיעורים שלי אני משתדל לעשות זאת, ולבאר כמה לימוד הגמרא הוא חלק מהותי וחשוב בעיצוב היהדות שלנו.
אין הכוונה לבטל את חשיבותם של לימודים אחרים בתורה, כמו יסודות היהדות ובוודאי הלכה הנוגעת לחיים המעשיים של היחיד והציבור.
אבל כדאי להבין שהאופן המציאותי שבו היהדות מתנהלת, בכל תחומיה, הלכה ורעיון כאחד, הוא מתוך התלמוד.
כל מי שמכיר את הספרות היהודית, בהלכה וגם באגדה, יודע שהש"ס (ובוודאי גם המקרא) הוא חלק משמעותי ממקורות החשיבה.
מי שאינו מצוי בתלמוד, יהיה חסר את החיבור המלא למקורות היהדות הרלוונטיים.
רש"י בפירושו לתורה, רמב"ם במורה ורמב"ן, שערי תשובה לרבנו יונה, מהר"ל ורמח"ל, הגאון מווילנא וגם חכמי החסידות והמוסר,
אצל כולם הש"ס הוא מקור מרכזי וחי עבור דבריהם.
מהניסיון, חיבור דל לתלמוד, מוליד יהדות ריקה ולא נושמת.
בוודאי הבנה נכונה של ההלכה, דורשת אחיזה של ממש בלימוד הגמרא, גם אם לא בסוגיה ההלכתית הספציפית.
ויש כאן נקודה נוספת
בדורות קדמונים, רוב האנשים שהיו מחוץ לבית המדרש, עבדו במלאכת כפיים, והיו אנשים פשוטים ולא משכילים.
ממילא היהדות שלהם יכלה להיות פשוטה, ולא למדנית.
אבל אנשים שעולם המעשה שלהם הוא מלא ידע והבנה מעמיקה בתחומים רבים,
חבל מאד, וגם מסוכן מאד, שיהדותם לא תהיה שורשית (נובעת ומחוברת למקורות) ומעמיקה.
ושוב בלי חיבור למקור האמיתי של דברי רבותינו,
משהו יהיה אוורירי ולא אחוז.
דברי כאן הם נגיעה קטנה בנושא גדול,
ואולי בהזדמנות ארחיב בו עוד.
ותודה על שאלתך. היא חשובה ורלוונטית.