בס"ד   תמים תהיה עם ה' אלוקיך. וברש"י, התהלך עמו בתמימות, ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות, ואז תהיה עמו ולחלקו. בפשטות, רש"י פירש את המילה תמים, כמו תם האמור ביעקב, איש תם יושב אוהלים, וברש"י שם, כליבו כן פיו, מי שאינו חריף לרמות קרוי תם. כך גם כאן, התורה מצווה אותנו להיות

בפרשת שופטים אנו למדים על סמכותו של השופט אשר יהיה בימים ההם. כי יפלא ממך דבר למשפט – אם יווצר ספק בדבר המשפט הנכון והראוי באחד מענייני התורה, או כאשר יווצר וויכוח בין החכמים מהו הדין הנכון – דברי ריבות בשעריך, בכל מקרה כזה התורה מצווה אותנו ללכת אל המקום אשר יבחר ד', ולשאול שם את מורי ההלכה. זהו כוחה

  בעגלה ערופה ובפרה אדומה מצאנו דין ייחודי, שלא מצאנו במקום אחר. בשתיהן ציוותה תורה שלא תעשה בהם מלאכה מעולם. בפרה אדומה כתוב, אשר לא עלה עליה עול, ובעגלה כתוב, עגלת בקר אשר לא עובד בה, אשר לא משכה בעול. ואכן, בגמ' למדנו שכל המלאכות פוסלות בפרה אדומה, ולאו דווקא עול, משום שבעגלה נאמר, ולא עובד בה. מצאנו הבדל בגדר

וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם, ובא בכל אוות נפשו אל המקום אשר יבחר ה'. ושרת בשם ה' אלוקיו ככל אחיו הלויים העומדים שם לפני ה'. חלק כחלק יאכלו, לבד ממכריו על האבות. משמעות הדברים הפשוטה היא, שבכל עת שיבא הלוי אל המקדש, יוכל לעבוד עבודה שם, וכמו שמפורש בכתוב, ככל אוות נפשו. מלבד זאת,