ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד. כך נצטווה משה כשנסתיימה מלאכת המשכן וכליו, וכך אכן עשה. ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן. אמנם חז"ל לימדו שבא' בניסן היה השמיני למילואים. מה שמכריח לומר שבכ"ג באדר הוקם המשכן, ועד כ"ט באדר נהגו שבעת ימי המילואים, ובא' בניסן היה השמיני למילואים. בו ביום התחילה עבודת

בשלושה מקומות בתורה מדובר על סיום מלאכת המשכן ועל חנוכתו, ועל התוצאה הנפעלת מן המשכן, שהיא ההתגלות האלוקית. בכל אחד מן המקומות מתואר היבט אחר של השראת השכינה בגילוי. בסוף פרשת פקודי, בסיום כל מלאכת עשיית המשכן, כתוב כך, ויכל משה את המלאכה, ויכס הענן את אוהל מועד, וכבוד ד' מלא את המשכן. ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל,

פרשת ויקהל פקודי – ויהי המשכן אחד ויעש חמישים קרסי זהב, ויחבר את היריעות אחת אלא אחת בקרסים, ויהי המשכן אחד. פסוק זה מדבר על חיבורן של שתי מחברות היריעות, העשויות משש משזר, תכלת וארגמן ותולעת שני, שמצטרפות יחד להיות משכן אחד. על האוהל העשוי מיריעות עזים, שמקומו מעל היריעות הקודמות, נאמר, ויעש קרסי נחושת חמישים, לחבר את האוהל להיות