נוהגים לקרוא בפסח שיר השירים. שורש למנהג נמצא במסכת סופרים, והוא מופיע בדברי הרמ"א בשו"ע. אחרים נוהגים לקרוא שיר השירים בליל פסח. אבל הקשר בין שיר השירים לפסח אינו תלוי במנהג, אלא הוא ברור ומפורסם במדרשי חז"ל, וכך כתב במשנ"ב: שמפורש בו ענין יציאת מצרים. בפשטות העניין צריך ביאור. כתבי הקודש מציגים את הקשר של ישראל עם ה' בכמה דרכים.

מצה זו שאנו אוכלין על שום מה, על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ, עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, וגאלם מיד, שנאמר, ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות מצות כי לא חמץ, כי גורשו ממצרים, ולא יכלו להתמהמה. אך פלא הוא כיצד בעל ההגדה מסיט את הדברים מהמשמעות הפשוטה, ומציג בפנינו משמעות עליונה. פשוטה

בחור צעיר מתפלל: "תשמור לי על האמונה לפחות עד ליל הסדר"… ליל הסדר, הרב פייבלזון וביתו מדברים על איך יוצאים לחרות איך מעבירים את הילדים חוויה של אהבת ה' ואיך לא נבהלים משאלות. להושיט יד כדי שה' יוציא אותנו ממצרים

קבלו חז"ל שזמן הקרבת מנחת העומר הוא בט"ז בניסן, והמילים ממחרת השבת, מתפרשות, ממחרת יום טוב של פסח, המכונה גם הוא שבת. מהבנה זו יוצא גם זמן ספירת העומר והקרבת שתי הלחם, וחג השבועות. לעומתם עמדו המינים, שכפרו בתושבע"פ, ולא קבלו את המסורת שהיתה בידי חז"ל. הם ביארו את המילים ממחרת השבת כפשוטם, ולדעתם קציר העומר הוא במוצאי שבת שבתוך

בשם החידושי הרי"ם נאמר, שעשר מכות נועדו להפוך את עשרה מאמרות לעשרת הדברות. ואע"פ שיש כאן גם דבר חידוד, יש בדברים אלו אמת גדולה ונפלאה, וברצוננו לחשוף את האמת הזו. באופן כללי, יש בעולמנו שלוש התגלויות אלוקיות. כל אחת מהן התחילה בנקודה מסוימת, שורשית, והיא מתרחבת ומתפרטת לריבוי עצום וגדול. בריאת העולם היא יסוד לכל המציאות הטבעית. ביסודה עומדים עשרה

קבלו חז"ל שזמן הקרבת מנחת העומר הוא בט"ז בניסן, והמילים ממחרת השבת, מתפרשות, ממחרת יום טוב של פסח, המכונה גם הוא שבת. מהבנה זו יוצא גם זמן ספירת העומר והקרבת שתי הלחם, וחג השבועות. לעומתם עמדו המינים, שכפרו בתושבע"פ, ולא קבלו את המסורת שהיתה בידי חז"ל. הם ביארו את המילים ממחרת השבת כפשוטם, ולדעתם קציר העומר הוא במוצאי שבת שבתוך

לקריאה – לחץ כאן 

במטבע של תפילה וברכת המזון תקנו להזכיר את הרגלים בתפילת יעלה ויבוא, שתוכנה הוא התפילה להיזכר לפני ה' לטובה. כך אנו מזכירים את ג' הרגלים, ר"ה ויוה"כ, וראשי חדשים. יש מקום להבין את הדברים בכך, שכל המועדים הללו, נקבעו לכבוד תקופות השנה והחיים, ואנו עומדים בהם עם המבט לזמן העתיד, ומעוניינים להפיק רצון מה', כדי לקבל ברכה וזיכרון טוב לתקופה

בספר מעשה רב נאמר בשם הגר"א, על מצה בימי הפסח: שבעת ימים תאכל מצות, כל שבעה מצוה, ואינו קורא לה רשות, אלא לגבי לילה ראשונה שהיא חובה, ומצוה לגבי חובה רשות קרי לה, אעפ"כ מצוה מדאורייתא הוא. דברים אלו זקוקים לביאור, מהו גדר מצווה מן התורה, שהיא רשות, ונאמרו כמה דרכים לבארם. המשנ"ב נקט שכוונתו שיש מצווה לכתחילה לאכול מצה

לשמיעה