הוויכוח בין משה ואהרן, שליחי ה', לפרעה, נסוב על האמון של פרעה בכך שהם עתידים לחזור למצרים אחרי החג שיחגגו. פרעה מאתגר אותם בטענות, לא כן לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אותה אתם מבקשים, ובהמשך, לכו עבדו את ה', רק צאנכם ובקרכם יוצג, גם טפכם ילך עמכם. ומשה – בנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותינו, בצאננו ובבקרנו נלך, כי

  חכמים במדרשם, בדברם על מכת חושך, אמרו כך: מהיכן היה החושך, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר, מחושך של מעלה, שנאמר, ישת חושך סתרו. רבי נחמיה אומר, מחושך של גהינום, שנאמר, ארץ עיפתה כמו אופל. למדנו מרבותינו, שדברי חז"ל באגדה הם עטיפה לעומק דברי התורה. ואע"פ שפשוטה של תורה ודברי אגדה הם מקצועות נפרדים, ולא הרי זה כהרי