וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, אין עוד. בספר מכתב מאליהו ביאר את הפסוק הזה, שאחרי הידיעה של האדם, שהיא מבוססת על שכלו, צריך האדם לעמול כדי להחדיר את הידיעה השכלית אל הלב, שהוא מקור המערכת הרגשית של האדם. רק כך יכולה הידיעה להשפיע על האדם ועל מעשיו, שיהיו לאור הידיעה הזו.

  ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר, שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו. לא תכירו פנים במשפט, כקטן כגדול תשמעון, לא תגורו מפני איש, כי המשפט לאלוקים הוא. וברמב"ן, וטעם כי המשפט לאלוקים הוא – כטעם כי לא לאדם תשפטו כי לה', לומר כי לאלוקים לעשות משפט בין יצוריו, כי על כן בראם להיות ביניהם

הפסוק לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, ולא תגרעו ממנו, מצווה אותנו שלא להוסיף ושלא לגרוע ממצוות התורה. הרמב"ם בכמה מקומות הקשה, מדוע המצוות שתקנו חכמים וחייבו אותנו אינם בגדר תוספת על מצוות התורה? מצאנו כמה תשובות לשאלה גדולה זו. המהר"ל מפראג בספרו באר הגולה, כותב שתוספת לדבר ד' היא רק אם מוסיף למצווה עצמה או מגרע ממנה,

שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. נצטווינו לקרוא את הפסוק הזה מדי יום, ובזה אנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים. כך מנסחת זאת המשנה, למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע, אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה, ואחר כך יקבל עליו עול מצות. עלינו להתבונן מהי קבלת מלכות שמים בפסוק הזה. המילה אלוקינו, מעוררת שאלה. מהי המשמעות של ייחוסו

פרשת ואתחנן – דרישת ד' ובקשתם משם את ד' אלוקיך ומצאת, כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך. מבואר כאן, שיש מצב שבו הקב"ה אינו זמין לאדם, והאדם יזדקק לעמל רב כדי למצוא את ד', והוא אכן ימצא, עם יעמול כראוי. מהו פירוש הדבר לבקש את ד'? האם הכוונה לתפילה ולקבלת שפע? אונקלוס מתרגם, ותתבעון מתמן דחלתא דד' אלקך. הכוונה כאן