בכל תפילות שבתות וימים טובים, תקנו רבותינו, לפני חתימת הברכה על קדושת היום, בקשה נפלאה, או"א, רצה במנוחתנו, קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך, שבענו מטובך ושמחנו בישועתך, וטהר ליבנו לעבדך באמת, והנחילנו ה' אלוקינו באהבה וברצון שבת קדשך, וברגלים, והנחילנו ה' אלוקינו בשמחה ובששון מועדי קדשך. ויש להעיר בעניין זה הערה גדולה. אמנם למדנו בירושלמי שבקשות שבטופס ברכות מותר להתפלל בשבת ויו"ט, אבל שיתקנו בקשות מיוחדות לשבת ויו"ט, הדבר צריך תלמוד, אע"פ שקבעום בטופס ברכות. שהרי לכאורה הטעם שהתירו לבקש בקשות בטופס ברכות, הוא משום שלא ראו מקום לשנות את נוסח הברכות של חול. אבל ביסוד העניין אין הבקשות מתאימות וראויות לשבת ויו"ט, ומפני מה תקנו בקשות מיוחדות לשבת ויו"ט?
ושמעתי שמרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, למד מזה, שאין איסור בקשת צרכים בשבת ויו"ט מתייחס לבקשות על ענייני תורה ועבודת ה'. וכך הדעת מכרעת, שהרי הימים הללו כולם ימי קודש הן, והם נועדו לקדש את ישראל ולקרבם אל קונם, וממילא אין מקום לאסור בקשות כאלו בשבת ויו"ט. ועל השבת נאמר, אות היא ביני וביניכם לדורותיכם, לדעת כי אני ה' מקדישכם. שלושת הרגלים עוסקים בבחירת ישראל וביציאת מצרים, וכללות העניין הוא החיבור שבין ה' לישראל, וממילא אין ראוי מהם לעורר רחמים בתפילה שנעצים את קרבתנו ושייכותנו אליו. ר"ה ויוה"כ הם ימי מלכות ה', ימי תשובה ויראה ופחד, כלשון הרמב"ם, וגם הם ראויים לבקשות אלה. תן דעתך שרק במוסף של ר"ח לא מופיעה בקשה זו, וכנראה הטעם הוא מפני שר"ח אינו נקרא בתורה מקרא קדש, שהרי לא נזכר ר"ח בפרשת המועדות בפ' אמור, ולכן אין עיקרו של יום העסק בהתקדשות ובהתקרבות אליו.
ואע"פ שיש לדברים אלה טעם וסברא, נראה שיש לדון אם הבקשות – שבענו מטובך ושמחנו בישועתך, מתייחסות רק לענייני עבודת ה', או שעניין בקשות אלה הוא שנזכה לכל הטוב מאדון הכל ית', וממילא נכללת בו גם ההטבה הגשמית. ובילדותנו שמענו כמה פעמים ממרן הגרא"מ שך זצ"ל, שבבקשה שבענו מטובך בר"ה וביוה"כ, נכון לכוון על שידוך ראוי והגון.
ונראה שיש שני אופנים של בקשת צרכים. האופן האחד הוא כשאדם נמצא במצוקה, ומתוך כאבו הוא פונה אל ה' בזעקה. בקשה כזו אינה ראויה לשבתות ולימים טובים, משום שימים אלה הם ימי שמחה ומנוחה, ואין להזכיר בהם צער ומכאוב. אמנם יש אופן אחר של בקשת צרכים. כאשר האדם נותן דעתו אל השלימות האלוקית, ואל אוצרות המלך האין-סופיים, הוא מתמלא בתשוקה ובערגה, אנא ה', הרי כל השפע הגדול הזה נועד בשביל עמך ונחלתך, ומדוע שלא נקבל עכשיו מהם. בקשה כזו, שאינו מיוסדת על כאב ומצוקה, אלא על תודעת גדלות ושפע, אין זמן מתאים לה יותר מאשר השבת ומועדי קודש, שכל עניינם הוא חיזוק המודעות לגודל האהבה שבין ה' לביננו
ומו"ר הגאון רבי משה שפירא זצ"ל, הראה במדרש עה"פ, ובימי אקרא, שדרשו, בימים טובים שנתת לי, ביום השבת יערכנו, באחד לחדש השביעי, בעשור לחודש (השביעי) הזה. ונראה שהם דורשים את המועדים המכונים יום, יום השבת, יום הזיכרון, ויום הכיפורים, שהם מתאימים לתפילה.
והעמיד הוא זצ"ל, שהרי התפילה שייכת למידת המלכות, ועל המתפלל נאמר שהוא עומד לפני המלך, ומצאנו בספר יצירה שהזכירו שלוש בחינות של המלכות, מלך על כסאו, מלך במדינה, ומלך במלחמה. וביאר ששלושת צדדי המלכות מתייחסים לשבת, ר"ה ויוה"כ. שבת היא בבחינת שה' הוא מלך על כסאו. כמו שנאמר בנוסח ברכת יוצר אור של שבת, לא-ל אשר שבת מכל המעשים, ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו. בשבת בא לידי ביטוי חפצו של ה' בעולם, ולכן ביום זה הוא יושב כמלך המתפאר במלכותו. ובלי ספק החפץ הזה של ה' בעולם, מעורר תקוה ותפילה על ריבוי שפע וברכה בכל העניינים. ועיין בפירוש ראב"ע למילים ויברך אלוקים את יום השביעי, שכתב, פירוש ברכה תוספות טובה. ולכן השבת ראויה לתפילה על תוספת ברכה וטובה בכל העניינים.
ר"ה הוא בבחינת מלך במדינה. שהרי מלך במשפט יעמיד ארץ, ובראש השנה ישב לכסא שופט צדק, כלשון הרמב"ן. יוה"כ הוא בחינת מלך במלחמה, שהרי בו ביום בא ה' בטובו וברחמיו למחוק כל חטא וכל פשע, ולכלות השפעת הרע בעולם, וכמאמר הגמ', שטן ביומא דכיפורי לית ליה רשותא לאסטוני. ולכן התפילה ראויה בשלושה ימים אלה, כמובן, בכל אחד מהם לפי אופיו ומהותו של יום.
מקורות:
נוסח תפילות של שבת ויו"ט, ירושלמי שבת פט"ו הל"ג, שמות ל"א י"ג, רמב"ם הלכות חנוכה פ"ג הל"ו, ויקרא פכ"ג, תהילים קט"ז ב', ילקוט שמעוני תהילים רמז תתע"ד, ויקרא כ"ד ח', שם כ"ג כ"ד (בשינוי לשון), שם כ"ג כ"ו, רש"י ברכות כ"ה ע"א ד"ה אבל לתפילה, בראשית ב' ג' ובראב"ע שם, משלי כ"ט ד', רמב"ן ויקרא כ"ג כ"ד, יומא כ' ע"א.
