כי תצא למלחמה על איביך, ונתנו ה' אלוקיך בידך, ושבית שביו. וראית בשביה אשת יפת תואר, וחשקת בה, ולקחת לך לאשה. וברש"י ממדרש רבותינו, לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקב"ה מתירה, ישאנה באיסור. חז"ל בחכמתם ירדו לעומק כוונת התורה, שכל הדינים האלו עניינם להדריך את האדם בשעה שיצרו תוקפו, כדי שלא יחטא חטא גמור. וחז"ל מלמדים

כי תבנה בית חדש, ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך, כי יפול הנופל ממנו. למדנו בגמ', שהמילים ולא תשים דמים בביתך, אינם בבחינת טעם בלבד, אלא יש כאן לאו, כמבואר, מנין שלא יגדל כלב רע בתוך ביתו, ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו, ת"ל, לא תשים דמים בביתך. למדנו שכל סכנה אסורה משום ולא תשים דמים בביתך. ואמרו, גגך

  ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים, וחלצה נעלו מעל רגלו, וירקה בפניו, וענתה ואמרה, ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו. ונקרא שמו בישראל, בית חלוץ הנעל. פשוטה של תורה, החליצה, היריקה והאמירה, הם מנהגי ביזוי שציוותה תורה במי שממאן לבנות את בית אחיו. אמנם בתושבע"פ למדנו שחליצה מתרת את היבמה לשוק, כנאמר במשנה, היבמה נקנית בביאה, וקונה

כי תבנה בית חדש, ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך, כי יפול הנופל ממנו. למדנו בגמ', שהמילים ולא תשים דמים בביתך, אינם בבחינת טעם בלבד, אלא יש כאן לאו, כמבואר, מנין שלא יגדל כלב רע בתוך ביתו, ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו, ת"ל, לא תשים דמים בביתך. למדנו שכל סכנה אסורה משום ולא תשים דמים בביתך. ואמרו, גגך