ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע. ובהמשך, העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך. וברש"י, את החיים ואת הטוב – זה תלוי בזה. אם תעשה טוב הרי לך חיים, ואם תעשה רע הרי לך המוות. בהמשך מראה רש"י כיצד מפורטים הדברים הטובים

ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע. במבט ראשון, פסוק זה הוא כמעט חזרה מלאה על הפסוק הפותח את פרשת ראה, ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. אין בכך קושי, שכן כמה וכמה חזרות יש בפסוקי ספר דברים, ואע"פ שברור הדבר שלכל מילה בתורה יש משמעות בפני עצמה, עדיין לא זכינו לעמוד במקום שבו

  והיה בשמעו את דברי האלה הזאת, והתברך בלבבו לאמר, שלום יהיה לי, כי בשרירות לבי אלך, למען ספות הרווה את הצמאה. המילים האחרונות של הפסוק הזה סתומות במקצת, ולכן זכו לפירושים שונים מרבותינו מפרשי התורה. רש"י מפרש, לפי שאוסיף לו פורענות על מה שעשה עד הנה בשוגג, והייתי מעביר עליהם, וגורם עתה שאצרפם עם המזיד ואפרע ממנו הכל. הרווה

פרשת נצבים – מצוות הדבקות לאהבה את ה' אלוקיך, לשמוע בקולו ולדבקה בו, כי הוא חייך ואורך ימיך. מצוות הדבקות נזכרה בתורה גם בכתוב, ובו תדבק. הגמ' מביאה בעניין פסוק נוסף, ואתם הדבקים בה' אלוקיכם, חיים כולכם היום, ומבארת, וכי אפשר לדבוקי בשכינה והכתיב, כי ה' אלוקיך אש אוכלה, אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה