וישמע את דברי בני לבן לאמר, לקח יעקב את כל אשר לאבינו, ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה. וירא יעקב את פני לבן, והנה איננו עמו כתמול שלשום. ויאמר ה' אל יעקב, שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך, ואהיה עמך. התורה מספרת איך במחשבתו של יעקב מתקבלת ההבנה שהגיע הזמן לעזוב את לבן, ואיך אח"כ ציווה הקב"ה אותו לעשות כך.

ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלוקים. ויאמר יעקב כאשר ראם, מחנה אלוקים זה, ויקרא שם המקום ההוא מחנים. וחפצים אנו להתבונן ולהבין עניין אלו המלאכים ואלו המחנות. ורש"י כתב לפרש כך, ויפגעו בו מלאכי אלוקים – מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ. מחנים – שתי מחנות, של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן, ושל ארץ ישראל שבאו

על פסוק בספר איוב, המתאר את צרותיו של איוב, דרשו חז"ל שני מדרשים שונים, האחד מונה את ארבעת הגלויות, שאותן עובר עם ישראל בתולדותיו. לא שלוותי – מבבל, ולא שקטתי – ממדי, ולא נחתי – מיון, ויבא רוגז – באדום. ובמדרש אחר, על צרותיו של יעקב, לא שלוותי – מעשו, ולא שקטתי – מלבן, ולא נחתי – מדינה, ויבא רוגז