מזבח אדמה תעשה לי, וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך, את צאנך ואת בקרך, בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך. אם מזבח אבנים תעשה לי, לא תבנה אתהן גזית, כי חרבך הנפת עליה ותחללה. וברש"י, כל אם ואם שבתורה רשות, חוץ מג', ואם מזבח אבנים תעשה לי, הרי אם זה משמש בל' כאשר, וכאשר תעשה לי מזבח

עצתו של יתרו על הקמת מערכת של דיינים בישראל, מופיעה גם בפרשת דברים, בתוך נאם התוכחה של משה רבנו לישראל. יש כמה הבדלים בצורת הסיפור בין מה שלמדנו בפרשת יתרו, לבין האופן שהדברים מסופרים בתוך דברי משה רבנו. הדבר כשלעצמו אינו אמור להפתיע אותנו, משום שהבדל במגמת הסיפור יוצר בהכרח גם שוני בפרטים שכל סיפור מדגיש. בכל אירוע המתרחש בעולם,

בפרשת יתרו אנו קוראים על מעמד הר סיני, שבו ניתנה התורה. כשאנו מעיינים בכתוב בתורה, אנו מוצאים שלפני מעמד הר סיני, קדם שיח בעניין כריתת הברית. הקב"ה שולח את משה להביא בפני ישראל את ההצעה לכרות ברית. אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים – אתם כבר מכירים אותי. ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי. משה מציג את הדברים, ויענו

  ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב. וירא חותן משה את כל אשר הוא עושה לעם, ויאמר, מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם, מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב עליך, מן בוקר עד ערב. ויאמר משה לחותנו כי יבא אלי העם לדרוש אלוקים. כי יהיה להם דבר בא אלי,