ויוסף הוא השליט על הארץ, הוא המשביר לכל עם הארץ, ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה. ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם. וברש"י, וידע שנתקיימו שהרי השתחוו לו. ובפשטות, כאן ראה יוסף שהצדק עימו ולא עם אחיו, ולכן פעל בהמשך הדברים את כל מה שפעל. וברמב"ן, ולפי דעתי שהדבר בהפך, כי יאמר הכתוב כי בראות יוסף את אחיו משתחווים

מהסוגיות המרכזיות הנוגעות למעשה מכירת יוסף, היא סוגיית החטא ועונשו. האירועים שהאחים פוגשים במצרים, מזכירים להם את התנהגותם בנוגע למכירת יוסף, והם רואים בהם עונש על חטאם. ויאמרו איש אל אחיו, אבל אשמים אנחנו על אחינו, אשר ראינו צרת נפשו, בהתחננו אלינו ולא שמענו, על כן באה אלינו הצרה הזאת. ויען ראובן אותם לאמר, הלוא אמרתי אליכם לאמר, אל תחטאו בילד

ממשלתו של יוסף במצרים היא קיום חלומותיו משנות צעירותו, ובה מתקיימת מלכותו על אחיו, שהרי זוהי המלכות שנראתה לו בחלום. לאמר, יוסף משל והנהיג את כל ארץ מצרים, אבל כל זה הוא אמצעי כדי לעשותו מלך על אחיו ועל בית אביו. והדבר הזה צריך תלמוד, איזו מלכות היא זו על ישראל, שביסודה היא ממשלה על עם לועז? ועוד יש להתבונן,