ותשחת הארץ לפני האלוקים, ותמלא הארץ חמס. וירא אלוקים את הארץ והנה נשחתה, כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. ובהמשך, קץ כל בשר בא לפני, כי מלאה הארץ חמס מפניהם, והנני משחיתם את הארץ. בולט כאן המושג, השחתת הארץ. החמס, משחית את הארץ, וגם ה' משחית את הארץ ומשחיתיה. ההשחתה האנושית היא מוסרית, וה' משחית והורס את העולם. החמס

וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם. הלשון הזה מקביל לנאמר בסדום, ארדה נא ואראה. ונראה שמדובר כאן על חטא גדול שבני האדם חטאו, וה' ובית דינו יורדים לדון את דינם. כך פירש רש"י, והביא מן המדרש דיבורים מפליגים על חטאם. באו בעצה אחת ואמרו לא כל הימנו שיבור לו את העליונים, נעלה לרקיע ונעשה עמו

כי מי נח זאת לי, אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ, כן נשבעתי מקצוף עליך ומגעור בך. את דברי הנבואה הללו של ישעיהו דרשו בספר הזוהר, על האחריות שיש לנח על ירידת המבול והשמדת האנושות כולה באותו הזמן. המבול נקרא בפסוק 'מי נח', משום שנח אחראי לירידת המבול, בכך שלא התפלל על העולם ועורר עליו רחמים. יתכן שלזה