חיפוש

פרשת שבוע | פרשת נח – חטאם של דור הפלגה

וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם. הלשון הזה מקביל לנאמר בסדום, ארדה נא ואראה. ונראה שמדובר כאן על חטא גדול שבני האדם חטאו, וה' ובית דינו יורדים לדון את דינם. כך פירש רש"י, והביא מן המדרש דיבורים מפליגים על חטאם. באו בעצה אחת ואמרו לא כל הימנו שיבור לו את העליונים, נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה. ודבריו צריכים ביאור שיתקבל על אוזננו וליבנו, מאי משמע לעשות מלחמה עם בורא העולם? גם בדברי רמב"ן נראה שעיקר ביאור הפרשה מיוסד על סוד הדברים. אבל היודע פירוש שם, יבין כוונתם ממה שאמרו ונעשה לנו שם, וידע כמה השיעור שיזמו במגדל לעשותו ויבין כל העניין. וסיים הרמב"ן את דבריו, והמשכיל יבין.

אמנם ראב"ע כתב, ואלה הבונים ראו בעצתם שלא יפרדו, והשם לא יעץ כן, והם לא ידעו. אנשי דור הפלגה חשבו לאחד את האנושות מסביב למגדל שבנו. מחשבה אינה שלילית, אלא שלא זו היתה תכניתו של ה', ולכן סיכל עצתם, והפיצם על פני הארץ. לדבריו, לא היה כאן חטא, אלא טעות. וקשה לקבל את פירושו, משום שהוא מנוגד לפשטות דברי חז"ל במשנתם, מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה, הוא עתיד להיפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. אנו מחפשים ביאור שיחבר בין פשטות המקראות, לסודם הדברים, שהזכירו רבותינו, כי בפשטות קשה לראות בכתוב במה חטאו.

בני אדם הם שונים זה מזה. כל אחד קיבל בבריאתו כישרונות ויכולות מסוימים, וכך גם הגבלות וחסרונות. מה שיכול האחד לדעת, חברו אינו יכול, וקושי שהאחד יכול לפתור, חברו עומד מולו בחוסר אונים. האדם הפרטי הוא חלש, חכמתו והבנתו הן חלקיות ומוגבלות, ויכולתו להתמודד עם העולם היא מועטה. לעומת זאת, אילו היינו מאחדים את מחשבות בני האדם, ומעמידים את חכמת האחד ביחד עם חכמת רעהו, היינו מגיעים להישגים גדולים מאד, והיינו פותרים הרבה מבעיות האנושות.

אנו יכולים לראות כיצד הדברים יכולים לפעול, נתבונן כיצד הדורות האחרונים למדו לצרף את הידע את החכמה ואת הכח, של אנשים ואומות, ומכולם יחד לבנות כלים לשפר את חיי האדם. כך משתמשת האנושות כולה ביכולות ובמחשבות של כולה, כדי להשיג הישגים עבור כולם. ונראה, שזו היתה מחשבת דור הפלגה. הם חפצו לחבר את בני האדם מסביב למגדל אחד, שעיני הכל יהיו נשואות אליו, ולצרף את כוחות כולם ואת חכמתם, את כל המעלות שיש לאנושות, ולהתמודד עם הקשיים והבעיות שבני אנוש סובלים מהם.

הדבר הזה כשלעצמו אין בו רע. להיפך, הוא גם תכלית הבריאה, כנאמר, כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה', לעבדו שכם אחד. רצון ה' שבני האדם יתאחדו. יתר על כן, גם התוכנית האלוקית של אחדות האנושות מבוססת על מגדל גבוה. ככתוב, והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. ושפט בין הגויים והוכיח לעמים רבים, וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות, לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. בית ה' הגבוה והנישא, עתיד לעמוד לעיני הכל, וכולם יבואו אליו כדי ללמוד מדרכיו. כך יהיה שלום בעולם, ותתבטלנה כל המלחמות.

וממוצא הדברים נלמד מה היתה רעתם של דור הפלגה. הם רצו לאחד את האנושות ולהשתמש בכוחותיה, כשבמרכז לא מופיע שם ה', אלא האדם. בדרך הזו יש באמת חיזוק אפשרויות הפעולה האנושיות, אבל היא אינה מובילה לתכלית האמיתית של הבריאה, שהיא, ומלאה הארץ דעה את ה'.

אלו הן המילים, ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. המגדל יהיה יסוד לחיבור בני האדם, וישמש למגמה הפוכה מהמגמה האלוקית. לכן חז"ל מגדירים אותם כנלחמים עם ה', ואומרים, לא כל הימנו שיבור לו את העליונים. הם מערערים על כך שה' הוא שקובע, ולא האדם. זוהי מלחמה עם ה'. ולכן גזר עליהם שיתקלקלו מעשיהם והפיצם על פני הארץ.

העמדת ה' במרכז, מביאה גם את ערכי האמת כדרך חיים, כמו שנכלל בדברי ישעיהו, לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו. כך האחדות היא אמיתית, ולא ילמדו עוד מלחמה. אבל אם ה' אינו מופיע באחדות, היא מביאה לביטול ערכו של האדם היחיד, ולעוינות, כמאמר חז"ל על בוני המגדל, ואם נפל אדם ומת לא שמים את לבם עליו, ואם נפלה לבנה אחת היו יושבין ובוכין ואומרין אוי לנו, אימתי תעלה אחרת תחתיה, ועבר אברם, וראה אותם בונין את העיר וקללם בשם אלוקיו, ואמר בלע יי' פלג לשונם. והמשך הפסוק, כי ראיתי חמס וריב בעיר.

מקורות:

בראשית י"א ה', רש"י שם י"א א', רמב"ן שם י"א ב', ראב"ע שם י"א ד', בבא מציעא מ"ד ע"א, צפניה ג' ט', ישעיהו ב' ב'-ד', שם י"א ט', בראשית י"א ו', פרקי דרבי אליעזר פכ"ד, תהילים נ"ה י'.

להורדה

שיעורים אחרונים:

תפילה | מאמר ל"ז – תפילה – מצוות עבודה

כתב הרמב"ם בריש הלכות תפילה, מצות עשה להתפלל בכל יום, שנאמר, ועבדתם את ה' אלוקיכם, מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, ונאמר, ולעובדו בכל לבבכם, אמרו חכמים, איזו היא עבודה שבלב, זו היא תפילה. וברמזי המצוות לפני ההלכות ביאר

קרא עוד »

על הסידור | מאמר ו' – ברכת המצוות – אשר קדשנו במצוותיו

אשר קדשנו במצוותיו וציוונו. זהו המטבע הקבוע לברכות המצוות, בדרך כלל. ובפשטות יש כאן שבח על המצוות בכללות, ואח"כ התייחסות למצווה המסוימת שבה אנו עוסקים. אלא שאת עניין המצוות הכללי, אנו מבטאים עם המושג קדושה. הקב"ה קידש את ישראל בקדושה

קרא עוד »

לקבלת השיעור השבועי אליך למייל:

כלי נגישות

לקבלת השיעור השבועי אליך למייל: