שאלה:
לכ' מו"ר הגאון רבי אליהו מאיר פייבלזון שליט"א, שלו' וברכה!
יישר כוח על התשובות הנפלאות! אשמח אם אפשר שאלה שקשה לי מזה שנים;
כ' הח"ח (שמיה"ל התבונה פי"ז) כ' בסמ"ק סי' פ"ב דאפי' אלו שמצוה להורגן, כמו הרודף אחר אחר חבירו להורגו וכו', זה שהורגן צריך להיזהר אח"כ מאבק שלהם. כי אם ח"ו יכשל ההורגם בעבירה כיו"ב, יחשב לו אותו הנהרג לדם נקי. וראיה מיהוא שנענש בדמי בית אחאב, אע"פ שצוה לו הנביא בשם ה' להורגם, לפי שנכשל בעבירה של בית אחאב עכ"ל. ואף שטובה גדולה עשה בישראל, שאחאב עבד את הבעל, ויהוא השמיד את הבעל מישראל, וגם במה שהרג את בית אחאב מצא חן בעיני ה', וניתנה לו עבור זה מלוכה עד ד' דורות. ועבודת העגלים שעבד יהוא אח"כ בשגגה היה (כמ"ש בסנהדרין יהוא צדיקא רבא הוה אך שחותמו של אחיה השלוני ראה וטעה) ואעפ"כ כיון שנשאר עדיין אצלו מהעון של אחאב נענש, כמ"ש בהושע ופקדתי את דמי יזרעאל (פי' של בית אחאב שהרג ביזרעאל) על בית יהוא. ומדבריו של הסמ"ק נלמד דה"ה לכל כיו"ב, בין אדם לחבירו. אם א' יעניש חבירו באיזה דבר של עונש, בהכאה, או בהלבנת פנים, או בסיפור לשה"ר עליו, אפי' אם בזה היה הדין עם המלבין והמספר, אעפ"כ ידע בנפשו שאם הוא עבר ג"כ מכבר ע"ז העניין גופא, או שיעבור לבסוף ע"ז, יחשב ממילא צערו של זה האיש שהלבין פניו או שספר לשה"ר עליו לדם נקי, וענוש ייענש עליו כמו על האדם השלם בתורת ה' ובמצותיו. ע"כ בקצרה.
מאוד קשה בעיני; א' הרי הקב"ה מלך אוהב צדקה ומשפט; מה המשפט והצדק (אפי' לפי המבט של מידת הדין) שאדם שעשה את המעשה הנכון, אם עבר או יעבור בשגגה (!!!) על אבק של העבירה שבא להילחם נגדה ייחשב המצווה לעבירה? הרי אדם "נמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה – עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור" (מס"י פ"א), ופעם האדם מנצח ופעם הוא מנוצח? ואם חטא כעת; שייענש על החטא שעשה, אבל למה זה גורם שהמבט יהיה שגם המעשה הנכון והטוב שעשה ייחשב כמעשה רע גמור וייענש אף עליו?
ב' האם זה סביר שיהיה כזה סוג עונש שיכול להרתיע אדם מלעשות גם את הדבר הנכון? שהרי בהחלט זה עלול לגרום לאדם להירתע למשל שלא יספר לשה"ר לתועלת ויעבור בזה על לאו ד"לא תעמוד על דם רעך", כיון שחושש שעבר או אולי יעבור בעתיד בשגגה (!!!) על אבק של אותה העבירה שמספר עליה ואז ייענש אף על המעשה הטוב שעשה? ובכל הספה"ק מעוררים לאדם לעשות מעש"ט כיון שהם ודאי יעמדו לו? היתכן שזה ג"כ לא בטוח?
אשמח מאוד לשמוע את דעת כב' הרב שליט"א בעניין זה!
ביקרא דאורייתא ובברכת כהן הדיוט!
….
תשובה:
רבי …. שלום!
תודה על שאלותיך, המעוררות מחשבה מעמיקה בעניינים יסודיים.
העיקרון שהבאת מגדולי רבותינו, שמעשה שיש בו נזק וכאב לאחר, והוא נכון וצודק כעונש לנפגע,
העושה את המעשה הזה, כשהוא בעצמו נגוע בחטא שעליו מענישים את החוטא, עתיד להיענש על פגיעתו,
העיקרון הזה נשען שמעשה של פגיעה באחר, למרות שהוא מוצדק, הוא מותר רק בכוונה נכונה, לעשות את הציווי, או להעניש עושי רשעה.
כאשר אדם מעניש מישהו רק כי הוא שונא אותו – בגלל עניינים אחרים לגמרי,
אין לו זכות להעניש אותו.
ההיכשלות בחטא במזיד או בשוגג,
מלמדת שהוא אינו מתעב את החטא כל כך.
ואם לא הציווי מוביל אותו, הרי התגלתה כאן הכוונה הרעה של המעשה.
זה כמובן לא שייך במקום שרק הציווי מוביל אותו.
