יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי, כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב. הדימוי של דברי משה בשירת האזינו למטר ולטל, שנותנים חיים לעולם, מתפרש בדברי חז"ל על התורה כולה. כך ביאר רש"י, תורה שנתתי לישראל שהוא חיים לעולם כמטר הזה שהוא חיים לעולם כאשר יערפו השמים טל ומטר. כשעירים – לשון רוח סערה, כתרגומו – כרוחי מטרא, מה הרוחות הללו

שירת האזינו היא מבט כולל על ההיסטוריה היהודית כולה, מיציאת מצרים, ועד התכלית שעדיין לא הייתה, ותהיה באחרית הימים. כך כתב הרמב"ן: והנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד אמת ונאמן, ותגיד כל המוצאות אותנו בביאור. ובדברי הרמח"ל, כלל כל סיבוב הגלגל שהיה עתיד ומזומן להיות סובב בעולם, שנכלל הכל בדברי השירה ההיא של האזינו, וכמו שפשטן של כתובים עצמו

הרמב"ן, בסוף שירת האזינו, כתב על תוכנה של השירה. והנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד אמת ונאמן, תגיד כל המוצאות אותנו בביאור. השירה מתארת את המסגרת של ימות עולם ואת מקומם של ישראל בהיסטוריה. וממשיך הרמב"ן, אם כן השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה, על כרחן של מינין. שהרי בשירה אין הגאולה תלויה בתשובה, והיא מובטחת מידיעת ייחוד ה',

הרמב"ן, בסופה של שירת האזינו, כותב כמה משפטים על מהותה של השירה. והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה, רק היא שטר עדות שנעשה הרעות ונוכל, ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה, אבל לא ישבית זכרנו. וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה והחזקה, ויכפר על חטאתינו למען שמו. אם כן השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה על כרחן