א. הגמ' מביאה תנא דבי רבי ישמעאל, בן ולא אב, ומשתדלת להתאים את הדברים עם דברי רבי כרוספדאי שכל ימיו של בן סו"מ אינן אלא ג' חודשים. נקודת המוצא שרבי ישמעאל מדבר על אב ממש, שנולד לו בן, וממילא צריך ט' חודשים. של עיבור, ואם קטן אינו מוליד, צריך האב להיות ט' חדשים לפחות אחר שתי שערות, ואין לדבר אלו

במשנה אמרו לגבי בן סו"מ, קטן פטור שלא בא לכלל מצוות. ובגמ', קטן מנלן דפטור, מנלן, כדקתני טעמא שלא בא לכלל מצוות, ותו, היכא אשכחן דענש הכתוב דהכא ליבעי קרא למיפטריה, אנן הכי קאמרינן, אטו בן סורר ומורה על חטאו נהרג, על שם סופו נהרג, וכיון דעל שם סופו נהרג, אפילו קטן נמי, ועוד בן ולא איש קטן משמע, אמר

טרם נתחיל בלימוד סוגיות הגמ' בפרק בן סורר, נקרא את הכתוב בתורה בסוגיה זו, ונתבונן במשמעות הכתובים, טרם בואנו אל דברי חז"ל, והמגמה היא, כמובן, כדי להבין יותר טוב את דבריהם הקדושים, שהרי התושבע"פ היא פירוש לתושב"כ, כמבואר בהקדמת הרמב"ם לספר הי"ד, ואין דרך להבין פירוש בלי לימוד המקור. א. צ"ע קצת מהו פירוש המילה סורר. המילה מורה מובנה לכאורה