הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל, הניח את אצבעו על כך, שחג הסוכות סוגר שני סדרים של מועדים בתורה. בכמה מקומות התורה מעמידה סדר של שלוש רגלים, וסוכות הוא האחרון שבהם. אמנם חג הסוכות הוא גם המסיים את מועדי החודש השביעי. לדבריו, עלינו לעיין ולדעת, אלו עניינים בחג הסוכות שייכים אליו כאחד מן הרגלים, ואלו עניינים מופיעים בו כאחד ממועדי החודש
חכמים גזרו שלא לקיים בשבת את מצוות שופר, לולב ומגילה. ובגמ' התבאר, שזה מפני החשש שמא יוליכנו ד' אמות ברשות הרבים. והנה אם פורים חל בשבת, אנו קוראים מגילה לפני הפורים, שהרי בלי זה תקנו את האפשרות להקדים קריאת המגילה לימים י"א י"ב י"ג באדר. אבל בשופר ולולב, אנחנו מסתדרים בר"ה בלי שופר, ובסוכות בלי לולב. ואע"פ שבימינו אנו תוקעים
שבת שבין ר"ה ליוהכ"פ, נקראת אצלנו 'שבת שובה', ואנו קוראים בה כהפטרה את נבואת הושע, שובה ישראל עד ה' אלוקיך. עצם קריאת השם הזה לשבת, אין בו כדי להעיד על קשר מהותי בין השבת לתשובה, שהרי כמה שבתות בשנה נקראות על שם הקריאה הנקראת בהם, כמו שבת חזון, שבת זכור, ואולי גם שבת הגדול. אבל נראה שמצאנו בדברי רבותינו על
ידוע הוויכוח בין רבותינו, חכמי תושבע"פ, למינים שכפרו בתושבע"פ, בסדר העבודה. הוויכוח היה בפירוש הכתוב בתורה, בהקטרת הקטורת לפני ולפנים. ולקח מלוא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה', ומלוא חפניו קטורת סמים דקה, והביא מבית לפרוכת. ונתן את הקטורת על האש לפני ה', וכיסה ענן הקטורת את הכפורת אשר על העדות, והביא מבית לפרוכת. הצדוקים למדו שצריך להניח את
כתב הטור בהלכות ער"ה – רוחצין ומסתפרין על פי המדרש, א"ר סימון, כתיב – כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו, ר' חנינא ור' יהושע אומרין, איזו אומה כאומה זו, שיודעת אופיו של אלוקיה – פירוש מנהגיו ודיניו, שמנהגו של עולם אדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ואין חותך צפרניו, לפי שאינו יודע איך
הבאנו למעלה את דברי ידידי הג"ר יחיאל ורטהיימר שליט"א בחיבורו הנפלא 'לעשות את השבת', שקדושת השבת נובעת מכן שהקב"ה סיים את מלאכתו בבריאת העולם, וחזר אל מציאותו וקדושתו העצמית. הג"ר יחיאל שליט"א הביא בעניין הזה את דברי הראשונים המקובלים, שיש שתי בחינות של שבת, שבת עליונה הקרויה 'שבת הגדול', ושבת תחתונה הקרויה שכינה וכנסת ישראל, וביאר, שהראשונה עסוקה בשביתת הקב"ה
ידידי היקר, הג"ר יחיאל ורטהיימר שליט"א, ספרא רבא של מו"ר הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל, ערך וחיבר קונטרס נפלא בענייני שבת קודש, ופיו יקבנו בשם – לעשות את יום השבת. בחיבור הזה עסק ידידי במהות קדושת השבת בדברים עמוקים, בהירים וחשובים. כמה נאה שתלמידו המובהק של מו"ר זצ"ל, שהרבה מאד לעסוק בשבת ובקדושתה, גם הוא עסוק בבירור ענייני השבת. תחילת
הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל, הניח את אצבעו על כך, שחג הסוכות סוגר שני סדרים של מועדים בתורה. בכמה מקומות התורה מעמידה סדר של שלוש
חכמים גזרו שלא לקיים בשבת את מצוות שופר, לולב ומגילה. ובגמ' התבאר, שזה מפני החשש שמא יוליכנו ד' אמות ברשות הרבים. והנה אם פורים חל
שבת שבין ר"ה ליוהכ"פ, נקראת אצלנו 'שבת שובה', ואנו קוראים בה כהפטרה את נבואת הושע, שובה ישראל עד ה' אלוקיך. עצם קריאת השם הזה לשבת,
ידוע הוויכוח בין רבותינו, חכמי תושבע"פ, למינים שכפרו בתושבע"פ, בסדר העבודה. הוויכוח היה בפירוש הכתוב בתורה, בהקטרת הקטורת לפני ולפנים. ולקח מלוא המחתה גחלי אש
כתב הטור בהלכות ער"ה – רוחצין ומסתפרין על פי המדרש, א"ר סימון, כתיב – כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו, ר' חנינא
הבאנו למעלה את דברי ידידי הג"ר יחיאל ורטהיימר שליט"א בחיבורו הנפלא 'לעשות את השבת', שקדושת השבת נובעת מכן שהקב"ה סיים את מלאכתו בבריאת העולם, וחזר
ידידי היקר, הג"ר יחיאל ורטהיימר שליט"א, ספרא רבא של מו"ר הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל, ערך וחיבר קונטרס נפלא בענייני שבת קודש, ופיו יקבנו בשם
הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל, הניח את אצבעו על כך, שחג הסוכות סוגר שני סדרים של מועדים בתורה. בכמה מקומות התורה מעמידה סדר של שלוש רגלים, וסוכות הוא האחרון שבהם. אמנם חג הסוכות הוא גם המסיים את מועדי החודש השביעי. לדבריו, עלינו לעיין ולדעת, אלו עניינים בחג הסוכות שייכים אליו
חכמים גזרו שלא לקיים בשבת את מצוות שופר, לולב ומגילה. ובגמ' התבאר, שזה מפני החשש שמא יוליכנו ד' אמות ברשות הרבים. והנה אם פורים חל בשבת, אנו קוראים מגילה לפני הפורים, שהרי בלי זה תקנו את האפשרות להקדים קריאת המגילה לימים י"א י"ב י"ג באדר. אבל בשופר ולולב, אנחנו מסתדרים
שבת שבין ר"ה ליוהכ"פ, נקראת אצלנו 'שבת שובה', ואנו קוראים בה כהפטרה את נבואת הושע, שובה ישראל עד ה' אלוקיך. עצם קריאת השם הזה לשבת, אין בו כדי להעיד על קשר מהותי בין השבת לתשובה, שהרי כמה שבתות בשנה נקראות על שם הקריאה הנקראת בהם, כמו שבת חזון, שבת זכור,
ידוע הוויכוח בין רבותינו, חכמי תושבע"פ, למינים שכפרו בתושבע"פ, בסדר העבודה. הוויכוח היה בפירוש הכתוב בתורה, בהקטרת הקטורת לפני ולפנים. ולקח מלוא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה', ומלוא חפניו קטורת סמים דקה, והביא מבית לפרוכת. ונתן את הקטורת על האש לפני ה', וכיסה ענן הקטורת את הכפורת אשר
כתב הטור בהלכות ער"ה – רוחצין ומסתפרין על פי המדרש, א"ר סימון, כתיב – כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו, ר' חנינא ור' יהושע אומרין, איזו אומה כאומה זו, שיודעת אופיו של אלוקיה – פירוש מנהגיו ודיניו, שמנהגו של עולם אדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף
הבאנו למעלה את דברי ידידי הג"ר יחיאל ורטהיימר שליט"א בחיבורו הנפלא 'לעשות את השבת', שקדושת השבת נובעת מכן שהקב"ה סיים את מלאכתו בבריאת העולם, וחזר אל מציאותו וקדושתו העצמית. הג"ר יחיאל שליט"א הביא בעניין הזה את דברי הראשונים המקובלים, שיש שתי בחינות של שבת, שבת עליונה הקרויה 'שבת הגדול', ושבת
