אמרו בברייתא שבגמ', בית שיש בו ספר תורה או תפילין אסור לשמש בו את המטה עד שיוציאם או שיניחם כלי בתוך כלי. ובהמשך, אמר רבי יהושע בן לוי, ס"ת צריך לעשות לו מחיצה עשרה. מר זוטרא איקלע לבי רב אשי חזייה לדוכתיה דמר בר רב אשי, דמנח ביה ספר תורה ועביד ליה מחיצה עשרה. אמר ליה כמאן כרבי יהושע בן לוי, אימר דאמר רבי יהושע בן לוי דלית ליה ביתא אחרינא, מר הא אית ליה ביתא אחרינא, אמר ליה לאו אדעתאי. משמעות הדברים, שלמבואר בברייתא ס"ת ותפילין שווים בדינם, שדי להם שהם מונחים כלי בתוך כלי. אמנם בדברי רבי יהושע בן לוי מבואר שיש הבדל בין ס"ת לתפילין. ס"ת צריך מחיצה עשרה, ואילו תפילין די להם בכלי בתוך כלי. ומבואר עוד בגמ', שגם מחיצה עשרה אינה מועלת לס"ת כי אם בדיעבד, כשאין להם בית אחר.
הרמב"ם הכריע כמבואר בברייתא, כלשונו, בית שיש בו ספר תורה אסור לשמש מיטתו בו עד שיוציאנו או עד שיניחנו בכלי וייתן הכלי בכלי אחר. אמנם הטור הכריע כרבי יהושע בן לוי, כדבריו, בית שיש בו ספר תורה, אסור לשמש בו עד שיעשה בפניה מחיצה עשרה. ואם יש לו בית אחר, אסור עד שיוציאנו. ואם יש בו תפילין או ספרים אפילו של תלמוד, אסור עד שיתנן בכלי תוך כלי. ובשו"ע הכריע כהטור, אלא שהוסיף שדין חומשים העשויים בגלילה, כדין ס"ת. וז"ל, בית שיש ספר תורה או חומשים העשוים בגלילה, אסור לשמש בו, עד שיהיה בפניו מחיצה, ואם יש לו בית אחר אסור עד שיוציאנה, ואם יש בו תפילין או ספרים אפילו של גמרא, אסור עד שיתנם בכלי בתוך כלי.
וראשית צריכים אנו להבין מהו ההבדל המהותי בין ס"ת לשאר כתבי הקודש, לדעת ריב"ל. עצם ההבדל בקדושה הוא ברור וידוע, ואינו צריך לפנים. אבל יל"ע מדוע ההבדל מתבטא בעניין הזה, ומניין למדוהו חכמים. עוד יל"ע, מה שלא הותר לשמש מיטתו במקום שיש ספר תורה, כי אם כשאין לו בית אחר, מהו יסוד העניין. ועוד יש לבאר מהו עניין חומשים העשויים בגלילה.
וראשית, יש להביא כאן את דברי הרמב"ם הנוגעים לכבוד ספר תורה. מצוה לייחד לספר תורה מקום ולכבדו ולהדרו יותר מדי, דברים שבלוחות הברית הן הן שבכל ספר וספר. ושמעתי ממו"ר הגר"מ שפירא זצ"ל, לבאר המילים, מצווה לכבדו ולהדרו יותר מדי, והיינו, שכל מה שאדם משיג בדעתו שיש לכבד ספר תורה, ולהשגה זו די בכבוד הזה, אין בזה די, ומחויבים לכבדו יותר, ודפח"ח. ועוד למדנו כאן, שיש דין מיוחד בספר תורה, שהוא צריך מקום מיוחד. וביאור הדברים, שאין די בזה שמניחים הספר במקום של כבוד, אלא צריך שיהיה מקום מיוחד וקבוע לספר, וכן ידוע גם מחז"ל שמניחים ספר התורה בארון מיוחד, וכמו שאנו נוהגים עד היום. וכתב הרמב"ם בטעם הדבר, דברים שבלוחות הברית הן הן שבכל ספר וספר. ונראה כוונתו, שבמובן מסוים ס"ת דומה ללוחות הברית. וכמו שנצטווינו לעשות ארון עץ מיוחד ללוחות העדות, כך נצטווינו לעשות ארון מיוחד לספר תורה, שהרי דברים שבלוחות הברית הן הן שבכל ספר וספר.
ויש לעיין, הרי הדין הזה נוהג לכאורה רק בס"ת שלם, ואילו בחומשים אין דין כהאי גוונא לעשות להם ארון מיוחד. ובזה בוודאי אין חילוק בין חומש שמות או דברים, שיש בהם דברים הכתובים בלוחות הברית, לבין חומשי בראשית ויקרא במדבר, שאין בהם דברים הכתובים בלוחות הברית. ומדוע בס"ת הדברים הללו יוצרים חובה מיוחדת של כבוד ועשיית מקום מיוחד, ואילו בחומשים אותם הדברים אין להם דין כזה. ונראה לבאר שכוונת דברי הרמב"ם שכמו שללוחות הברית יש מעמד מיוחד של דברי ה' כמו שהגיעו מידו ית' לידו של משה, שהרי שני לוחות אבנים הוריד בידו, כך יש לתורה כולה בחינה מסוימת של ייצוג של דבר ה' שהגיע לידינו ממשה מפי הגבורה. וכן הוא סדר הדברים, כה"ת כולה כמקשה אחת, היא הרחבה של עשרת הדברות, וכמו שהלוחות הם עדות לישראל על השכינה השורה עליהם, ולכן נקראו לוחות העדות, כך ספר התורה כולו הוא עדות, כפי שהביא הרמב"ם בהמשך דבריו, כל מי שיושב לפני ספר תורה ישב בכובד ראש באימה ופחד, שהוא העד הנאמן לכל באי עולם שנאמר והיה שם בך לעד, ויכבדהו כפי כוחו. אבל חומשים אינם מייצגים תורה שלימה, ואין להם את המעלה הזו.
ונראה שכמו שיש משמעות לארון שבו נמצא ספר התורה, כך יש משמעות לבית שהוא בו. שהרי התורה ייחדה חדר מיוחד לארון הברית וללוחות שבתוכו, הוא קודש הקדשים. ואע"פ שאין שום דין שספר התורה יהיה בבית מיוחד, אבל יש דין כבוד וקדושה והדר שיש לבית שהספר נמצא בו. ולכן ס"ל לריב"ל שאין די בשני כיסויים לס"ת, אלא צריך מחיצה עשרה, משום שצריך שהבית שס"ת נמצא בו יהיה מכובד ומקודש. ואפילו מחיצה עשרה, שהריהי כיוצרת רשות בפני עצמה, אינה נקראת בית בפני עצמו, ולכן אם יש לו בית אחר אסור לשמש מיטתו שם. אבל לגבי תפילין ושאר כתבי קדש, די בשני כיסויים להוציאם מבית שיש בו ביזיון.
והשו"ע הוסיף, שלגבי תשה"מ גם לחומשים יש קדושה, והיינו מפני שהם תורה הכתובה כדינה, וראוי לנהוג קדושה בבית שבו הם נמצאים.
מקורות:
ברכות כ"ה ע"ב-כ"ו ע"א, רמב"ם פ"י מהלכות ס"ת הל"ז, טור או"ח סי' ר"מ, שו"ע שם סעיף ו', רמב"ם פ"י מהל' ס"ת הל"י וי"א, דברים ל"א כ"ו.
