אמרו בגמ', הני שבע דשבתא כנגד מי, שבע הברכות שיש בתפילת עמידה של שבת, כנגד מה תקנו את מספרן? כנגד שבעה קולות שאמר דוד על המים. כנגד שבע קולות המוזכרים במזמור כ"ט שבתהילים. המזמור הזה פותח בקריאה לבני האדם לשבח את ה'. הבו לה' בני אלים, הבו לה' כבוד ועז. הבו לה' כבוד שמו, השתחוו לה' בהדרת קודש. לכן ראוי ומתאים ללמוד מהמזמור הזה את דרכי העבודה לפני ה', ואת מספר הברכות בתפילה לפניו. ולדעה אחת בגמ', למדו מהזכרות ה' במזמור הזה, את מספר הברכות בתפילת חול. ויש לנו להתבונן האם המספרים הנלמדים הם רמז בעלמא שמצאו חז"ל במזמור, לתפילת חול ולתפילת שבת, אבל המזמור אינו מתייחס לא לשבת ולא לחול, אלא לחובת הנבראים לשבח ולהשתחוות לפניו.
ועוד עלינו להתבונן, ששבע ברכות בתפילת עמידה אינו דין בשבת, אלא כך היא הדת בכל ימים טובים, וגם בתפילת מוסף של ר"ח וחוה"מ, אע"פ שבשאר תפילות הימים האלה מתפללים י"ח ברכות. ועל כרחך אין המספר שבע קשור וכרוך בשבת. ולכאורה אין כאן אלא תפילה שאין בה את כל ברכות הבקשה, ולא נשארו בה אלא ז' ברכות. ומה מקום ללמוד את המספר הזה מהתורה?
והנה את מספר י"ח ברכות של תפילת חול, למדו בגמ' משלושה מקורות. כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד בהבו לה' בני אלים. או, כנגד י"ח אזכרות שבקריאת שמע, או, כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה. ונראה שבשלוש שיטת אלו יש שלוש צדדי תוכן במהות התפילה. מי שלמד ממזמור הבו לה', רואה בתפילה את השבח וההלל של האדם לבוראו. מי שלמד מקריאת שמע רואה בתפילה יסוד באמונה ובקבלת מלכות שמים. ואילו מי שלומד מי"ח חוליות שבשדרה רואה בתפילה את עמידתו היציבה של אדם בעולם.
וראשית עלינו ללמוד, שתפילות שבת ויו"ט וכל תפילות מוסף, אין עניינם כתפילת חול לגבי קבלת מלכות שמים ולא לגבי עמידתו היציבה של אדם. התפילות הללו עיקר עניינן הוא התנועה של אדם המשיג משהו מתפארת עוזו של בוראו, והוא מתמלא בשיר ושבח. ולכן למדו את מספר הברכות רק ממזמור זה, ולא משני המקורות הנוספים לתפילת חול.
ובמזמור זה עצמו, יש לשים לב בהבדל בין הלימוד על י"ח ברכות, שהוא מהזכרות ה' שבעל המזמור מזכיר, וראוי ללמוד מהן את מספר הברכות והפניות אל ה', הכלולות בשבח האדם לקונו. אמנם את שבע ברכות תפילת השבת, אנו למדים משבעת הקולות המוזכרים במזמור, שהם שבע התגלויות של ה' בעולם. והשייכות שלהם לימי הקודש, נראה בגלל שעניין הקדושה הוא הנוכחות של ה' בעולם, והמזמור הזה מתאר את מלכותו של ה' בעולם, שהיא הנהגתו ושליטתו בעולם, שהיא הנוכחות שלו כאן.
ותן דעתך ללשון הגמ' ותדע שצדקו דברינו, ויש הבדל גדול בין הלימוד שלמדו מהמזמור הזה לתפילת חול, ללימוד שלמדו לתפילת שבת. כשלמדו לתפילת חול אמרו, כנגד י"ח הזכרות שאמר דוד בהבו לה' בני אלים, ואילו כשלמדו לתפילת שבת אמרו, כנגד שבעה קולות שאמר דוד על המים. והיינו, שמספר ההזכרות מלמד על הכבוד שאנו צריכים לתת לה', והקולות מלמדים על ההתגלויות שלו ית'.
ואם כן הוא, נשלים את המהלך ונאמר, שהשבח שאנו נקראים במזמור הזה לשבח את ה', הוא על ההתגלויות שלו. ובהתאמה לסדר התפילות, גם תפילות החול מתייחסות לקולות שמתגלים בימי הקודש.
וכשנתבונן בקולות עצמם, נראה שהם מתחילים ביציאת מצרים. קול ה' על המים, הוא בקריעת ים סוף, שם הרעים א-ל הכבוד על מים רבים. קול ה' בכח קול ה' בהדר. ה' הופיע ביציאת מצרים בעוצמה רבה, בכח גדול, אבל היתה זו גם הופעה של צדק ומשפט, שזהו ההדר. מצאנו שהחסידים הנוקמים נקמתם ברשעים עושים זאת בגבולות הצדק ועל פי הכתוב בתורה, ככתוב, לעשות בהם משפט כתוב, ועל זה נאמר, הדר הוא לכל חסידיו.
קול ה' שובר ארזים, וישבר ה' את ארזי הלבנון. וירקידם כמו עגל, לבנון ושריון כמו בן ראמים. יש לדרוש פסוקים אלה על מתן תורה, כפי שהפסוק האומר, ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן, נדרש על ריב ההרים בשעת מתן תורה, וכפי שנרמז בשירת דבורה, הרים נזלו מפני ה', זה סיני מפני ה' אלוקי ישראל.
קול ה' חוצב להבות אש. מתפרש לכאורה על דיבור ה' בהר סיני, שנשמע להם מתוך האש, והרעיד בפחד את המדבר.
קול ה' יחולל איילות, ויחשף יערות, ובהיכלו כולו אומר כבוד. לכאורה יש לפרשו על כיבוש עבר הירדן המזרחי וא"י כולה. היו במקומות אלה מלכים גדולים ואדירים מאד, ועם ישראל הכניע אותם בכח האלוקי ששרה עליו. וכך התרבה כבוד ה' ושליטתו בעולם כולו.
ה' למבול ישב, וישב ה' מלך לעולם. מלכות ה' איננה רק תוצאה של הבחירה שלו בישראל, אלא היא יונקת מאותו מהלך כללי, שהקב"ה מתעניין בעולם, וחשוב לו שיהיה בו צדק. זוהי הסיבה שה' ישב לדון את העולם בזמן המבול על החמס, ומאז הוא מלך לעולם, ומטרתו היא להוביל את הכל – לשלום. ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום.
זהו אופיה של ההתגלות האלוקית, ועליה נוסדו ימי הקודש, ועליה אנו מהללים ומשבחים גם בחול וגם בשבת.
מקורות:
ברכות כ"ט ע"ב, תהילים כ"ט, ברכות כ"ח ע"ב, תהילים קמ"ט ט', שם קי"ד ד', שופטים ה' ה'.
