כתב הטור בהלכות יוה"כ,  ונוהגין באשכנז לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול רם, וסמך לדבר במדרש ואלה הדברים רבה בפרשת ואתחנן, כשעלה משה לרקיע שמע מלאכי השרת שהיו

כתב הרמב"ם בספר מורה הנבוכים בטעם השבת, וכבר נאמרו במצווה זו שתי עילות שונות מפני שהן לשני עלולים שונים, לפי שנאמר בטעם קידוש השבת בעשר הדברות הראשונות, אמר כי ששת

ביארנו למעלה את עניין אמירת בשכמל"ו אחרי פסוק ראשון של שמע, כהשלמה לייחוד ה', שמתארת את חלות ההארה האלוקית על העולם התחתון. ע"פ זה מבואר מה שנאמר בגמ', משל לבת

בפ' כי תשא, בקריאת התורה לשבת חוה"מ, נזכרים שלוש הרגלים. לחג המצות מצרפת התורה את מצוות הבכורה, בכור בהמה טהורה, פטר חמור ובכור אדם, ובפשטות הם מצטרפים לחג המצות משום

בתוך סדר ההגדה, אנו דורשים את פסוקי פרשת ביכורים, כמו שלימדו חז"ל במשנתם, ודורש מארמי עובד אבי, עד שגומר כל הפרשה כולה. את הפסוק – ויהי שם לגוי גדול, עצום