לא תבשל גדי בחלב אימו. פסוק זה מופיע בתורה שלוש פעמים, ודרשו ממנו חז"ל, אחד איסור אכילה, ואחד איסור הנאה, ואחד איסור בישול. ועיין בדברי הרמב"ם, שכתב לבאר את דרשת חז"ל, ואלו דבריו: לא שתק הכתוב מלאסור האכילה אלא מפני שאסר הבישול, כלומר, ואפילו בישולו אסור, ואין צריך לומר אכילתו, כמו ששתק מלאסור הבת מאחר שאסר בת הבת. ומבואר בדבריו,

כמה וכמה פרשיות בתורה עוסקות בעניין השבת, כשכל פרשה מציגה היבט ייחודי על השבת. בפסוקי השבת בפרשת כי תשא מוזכרת הברית על השבת. ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדורותם ברית עולם. מצאנו עוד מצוות שנכרתה עליהן ברית. התורה, איסור עבודה זרה, מצוות מילה. מתוך התבוננות קלה, אפשר לראות ששלושת המצוות האחרות, אינן מצוות פרטיות. הברית על התורה

אחרי שירד משה מן ההר, שרף באש את העגל, והרג את החוטאים, אמר לו ד', לך נחה את העם אל אשר דברתי לך, הנה מלאכי ילך לפניך. ובהמשך, כי לא אעלה בקרבך, כי עם קשה עורף אתה, פן אכלך בדרך. מכאן ואילך, לא תשרה השכינה בישראל, והקב"ה יוביל את עמו אל התכלית, ע"י מלאך, ומתוך הסתר פנים. משה רבנו אינו

משה, כחלק מבקשותיו לפני המעמד שבו יתגלו לו דרכי ה', ויסלח חטא העגל, הוא מוסיף בקשה. הראני נא את כבודך. המשמעות היא, שה' יודיע לו את דרכיו, לא בנבואה, כמו כל התורה, אלא בהופעה אלוקית מיוחדת. משה מבקש לראות את ה' בעצמו. כך כתב ראב"ע, כבודך, כמו עצמך. ברור שאין בפסוק זה סתירה למה שקבלנו מרבותינו, ונוסח ברמב"ם, הרי מפורש