על הפסוק, ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו, אמרו בגמ', פסוק זה כולו על שם שכינה נאמר; ותתצב – דכתיב, ויבא ה' ויתיצב וגו', אחותו – דכתיב, אמור לחכמה אחותי את, מרחוק – דכתיב, מרחוק ה' נראה לי, לדעת – דכתיב, כי אל דעות ה', מה – דכתיב, מה ה' אלוקיך שואל מעמך, יעשה – דכתיב, כי לא יעשה

וישב משה אל ה' ויאמר, ה', למה הרעותה לעם הזה, למה זה שלחתני. ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך. דברי משה אלו, באו אחרי שקיים את שליחותו, לדבר עם פרעה מלך מצרים על שילוחם של בני ישראל. בעקבות השליחות הזו, החמיר פרעה את עול העבודה על בני ישראל, ומצוקתו של העם גברה,

מדרש חז"ל בבראשית מוצא בחמש הפעמים שמוזכר אור במעשה היום הראשון, רמז לחומשי תורה. ויאמר אלוקים יהי אור – זה חומש בראשית, ויהי אור – זהו חומש שמות. משמעות הדברים היא שהנושא של התורה, הוא מה שנוצר בחומש שמות. חומש בראשית הוא בבחינת הקדמה לחומש שמות, ומבוארים בו כל התהליכים שהיו דרושים כדי שבהמשך יווצר מה שנוצר בחומש שמות. מהו