מקור ברכה זו כאן, בברכות השחר, הוא בגמ' ברכות המסדרת את כל הברכות שחייב אדם לברך על סדרו של עולם, ובתוכן נאמר, כי משי ידיה לימא ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידיים. מתוך הגמ' קשה להכריע מהו עניין
הזכרנו את שיטת הרמב"ם שמצוות עשה של עבודת ה' מחייבת להתפלל כל יום. אמנם הרמב"ן פליג על זה, וס"ל שתפילה איננה חובה מדאוריתא. ועיקר טענתו שמשמעות דברי הגמ' בכל מקום שתפילה דרבנן, ואמרו כן בכמה אופנים של ספק שפטרו מלהתפלל
