שמעון ולוי, אחי דינה, יצאו להילחם את מלחמת אחותם. הם ענו במרמה את אנשי שכם בהצעתם להיות לעם אחד, אם יהיו אנשי שכם כמותם, להימול להם כל זכר. ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים, ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו, ויבואו על העיר בטח, ויהרגו כל זכר. יעקב אבינו, לא ראה את הדבר בעין יפה, והוא הוכיח

על פסוק בספר איוב, המתאר את צרותיו של איוב, דרשו חז"ל שני מדרשים שונים, האחד מונה את ארבעת הגלויות, שאותן עובר עם ישראל בתולדותיו. לא שלוותי – מבבל, ולא שקטתי – ממדי, ולא נחתי – מיון, ויבא רוגז – באדום. ובמדרש אחר, על צרותיו של יעקב, לא שלוותי – מעשו, ולא שקטתי – מלבן, ולא נחתי – מדינה, ויבא רוגז

ויתרוצצו הבנים בקרבה, ותאמר, אם כן למה זה אנכי, ותלך לדרוש את ה'. ויאמר ה' לה, שני גויים בבטנך, ושני לאומים ממעייך יפרדו, ולאום מלאום יאמץ, ורב יעבוד צעיר. וברש"י,  על כרחך המקרא הזה אומר דורשני, שסתם מה היא רציצה זו, וכתב, אם כן למה זה אנכי. רבותינו דרשוהו לשון ריצה. כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב

אמרו חז"ל במדרש, כמה קולמוסין משתברין כדי לכתוב בני חת, עשרה פעמים כתיב בני חת, בני חת. חז"ל מעוררים כאן את הקושי המתעורר על אריכות הדברים בעניין רכישת מערת המכפלה ע"י אברהם, ומשיבים עליו בדרך המדרש. אבל הקושי הזה קיים גם בלימוד פשוטה של תורה, שהרי לא ברור מה ראתה התורה להאריך בכל שלבי המשא ומתן של אברהם עם עפרון,

הרמב"ם בהלכות עבו"ז, מתאר כיצד נעלמה מן העולם הידיעה על מציאות ה', וכיצד החזיר אותה אברהם אבינו. מילדותו התעורר לחקור ולשאול במשך עשרות שנים, עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מדעתו הנכונה. כיון שהכיר וידע את האמת, לא שמר אותה לעצמו, והתחיל לעמוד ולקרות בקול גדול לכל העם ולהודיעם שיש אלוה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד.  באותן השנים

כי מי נח זאת לי, אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ, כן נשבעתי מקצוף עליך ומגעור בך. את דברי הנבואה הללו של ישעיהו דרשו בספר הזוהר, על האחריות שיש לנח על ירידת המבול והשמדת האנושות כולה באותו הזמן. המבול נקרא בפסוק 'מי נח', משום שנח אחראי לירידת המבול, בכך שלא התפלל על העולם ועורר עליו רחמים. יתכן שלזה

תורת ה' תמימה מחולקת לחמישה חומשים. החלוקה הזו נמצאת בתוך התורה והיא ניכרת בהפסק שעושים בכתיבה בין ספר לספר, כמבואר, ומניח בין כל חומש וחומש ארבע שיטין (שורות) פנויות בלי כתיבה. יש גם אפשרות לכתוב כל חומש בספר בפני עצמו, ויש בו קדושת כתבי הקודש. תוכן החלוקה לחומשים, לכאורה, נובע מעצם דברי התורה. חומש בראשית עסוק בכל מה שאירע לפני

קין והבל, בניהם של אדם וחוה, הביאו מנחות לה'. מנחתו של הבל התקבלה ברצון, ואילו מנחתו של קין נדחתה. כתגובה טבעית וסבירה, ויחר לקין מאד ויפלו פניו. הקב"ה פונה אל קין ואומר לו, למה חרה לך ולמה נפלו פניך. הלוא אם תיטיב שאת, ואם לא תיטיב – לפתח חטאת רובץ, ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו. יסודות דרכי התשובה, שנתבארו בהרחבה